הזמן שאתה מקבל

ניקו ולינה נפרדים אחרי תשע שנים ביחד, ולינה נזכרת בפגישתם הראשונה. הכול נראה אז קל כל כך.

חבר בא לעזור ללינה לארוז ומספר לה שניקו מתקדם עם פרויקטים חדשים. היא נזכרת בתקופה שבה חיה בהתאם לשאיפותיה.

לינה מנסה להמשיך הלאה, אבל שום דבר לא מרגיש נכון, וכל דבר מעורר בה זיכרונות.

לינה נזכרת ברגעים שבהם גילתה מידע חדש ומפתיע, כמו למשל אחרי התאונה של ניקו, כשהתברר שהוא לא סיפר לה את האמת.

חיפוש דירה וגלויה שמגיעה מאוחר מדי מזכירים לנינה את כל הדברים שרצתה שיהיו לה עם ניקו.

ללינה ולניקו היה הסכם לגבי יום ההולדת שלה. עכשיו היא חוגגת עם חברים, אבל הייתה רוצה שההסכם שלהם יישמר.

לינה נדבקת באבעבועות רוח והבידוד שלה מהסביבה מתגבר. היא נזכרת בנסיעה שלה ושל ניקו בחזרה מהלוויה של אביו ובעצב העמוק שלו.

לינה מקבלת מלגה, אבל מתקשה לשמוח כשאין לה עם מי לחלוק את השמחה, ונזכרת במסיבת תחפושות שבה ניקו התחפש לאיש זקן.

נינה נוסעת לחדש כוחות במרוקו, מתקרבת לתכשיטן מקומי ומקשיבה ללב ולאינסטינקטים.

לינה חוזרת לעיירת ילדותה כדי לפגוש את אביה האלמן לפני שתיסע להודו. כשהיא חוזרת למדריד, היא מגלה שאולי תצטרך לשנות את התוכניות.