יום אחד

1988. אֶמה ודקסטר נפגשים לראשונה בליל סיום הלימודים. הערב כמעט מוביל לרומן – והבוקר שלמחרת מסתיים בהחמצה.

1989. השנה החולפת הובילה את דקס ואֶם לכיוונים שונים מאוד. הוא נמצא בווילה ברומא, היא נמצאת במיניבוס במידלנדס, ושניהם שוקלים את הצעד הבא שלהם.

1990. החיים בלונדון לא תואמים את ציפיותיה של אֶם, שתקועה במשבר כתיבה וזוכה לביקור מדֶקס במסעדה העלובה שבה היא עובדת.

1991. אמה ודקסטר יוצאים יחד לחופשה ביוון. אמה מתכננת לשמור על יחסים אפלטוניים, אבל דקסטר מעדיף להעלות זיכרונות מהלילה שבו הם נפגשו לראשונה.

1992. דקסטר סובל מהנגאובר לאחר בילוי לילי פרוע וחוזר הביתה כדי לבקר את משפחתו. אימו המומה ממצבו הירוד והיא נוזפת בו.

1993. הרגע הגדול של דקס באור הזרקורים מגיע בדיוק בערב הבכורה של המחזה של אֶם. הביטחון העצמי שלו סופג מכה, ואילו היא מחזקת את הביטחון של שחקניה.

1994. החברים יוצאים לארוחת ערב נוצצת והרסנית. דקסטר להוט להשוויץ באורח החיים החדש והמפואר שלו, אבל אמה לא מתרשמת.

1995. ביום האחרון של הסמסטר, אמה נקלעת למצב בעייתי בעבודה – והתסבוכת מעמיקה עוד יותר כשהיא מגיעה הביתה.

1996. דקסטר רוצה להרשים את ההורים של חברתו החדשה, אבל הביקור לא מתקדם כמתוכנן והוא מקבל שיחת טלפון מהסוכן שלו במהלך ארוחת ערב.

1997. אמה ודקסטר נתקלים זה בזה בחתונה של חברה מהאוניברסיטה. המפגש המחודש קצת מביך, אבל אחריו הם שוקעים בשיחה ארוכה.