פראן ליבוביץ: נגיד שזאת עיר

פראן ליבוביץ לוקחת אתכם למסע מרתק ברחבי ניו יורק, ומשתפת בתובנות על הסחות דעת קטלניות, על האימה שבהליכה בטיימס סקוור, על השבתות של הרכבת התחתית ועל בניינים שמתמוטטים.

פראן בוחנת את מסתרי הכישרון, משוחחת על הסכנות שבכתיבה ועל האושר שבהאזנה למוזיקת מוטאון, ומספרת על הפעם שצ'ארלי מינגוס רדף אחריה ברחוב.

פראן מתניידת בעיר בין נהגי מוניות מרושעים, תחנות רכבת תחתית שהופכות למיצבים אומנותיים, תיירי חלל ונהגי אוטובוס מרחפים. ואז לאונרדו דיקפריו מציע לה סיגריה אלקטרונית.

צריך להתקיים ממשהו: פראן שונאת כסף אבל אוהבת לקנות דברים, ובשביל זה היא צריכה לעבוד – אף על פי שהייתה מעדיפה לקרוא. אין לה עוד הרבה ברירות, חוץ מלזכות בלוטו.

פראן יודעת שיש אנשים שכועסים שהיא עדיין חיה ומבינה שלא בריא לעשן – אבל ספורט וחיים בריאים נשמעים לה גרועים בהרבה.

פראן אוהבת ליהנות – אבל לא מתחברת לרעיון של עונג שיש בו אשמה. תנו לה ללכת לסרט או למסיבה, לדבר עם ילדים או ליהנות מסרט של קרי גרנט. את הטכנולוגיה תשמרו לעצמכם.

כילדה, הספרים פתחו לפראן דלת לעולם הגדול. היום היא לא מסוגלת לזרוק ספר לפח – אבל היא תלכלך בכיף על כל מי שממליץ בגאווה על ספר גרוע.