החיים על פני האדמה

אבולוציה, תחרות, הכחדה המונית. אלה הם שלושת חוקי היסוד שהניעו את עלייתם ונפילתם של היצורים החיים על כדור הארץ במשך ארבעה מיליארד שנים.

במשך מיליארדי שנים לא שררו תנאים שמאפשרים חיים על היבשה בכדור הארץ. בים, לעומת זאת, טורפים אפשרו למינים שונים לשגשג לפני ואחרי שתי הכחדות המוניות.

אזוב רחב ידיים, עצים תמירים, חרקים מעופפים ודו‑חיים בעלי גפיים: הסביבה העוינת על היבשה נעשתה ידידותית יותר, ומינים קדומים החלו להתמודד ביניהם על העליונוּת.

לאחר ההכחדה ההמונית השלישית בתולדות כדור הארץ, האבות הקדמונים של היונקים ששרדו שלטו ביבשת‑העל פנגיאה – אבל עד מהרה בישרו הלטאות את תחילתו של עידן הזוחלים.

היווצרותן של יבשות שונות עם סביבות מגוונות הובילה לגידול משמעותי במגוון היצורים החיים – והאיצה את האבולוציה של דינוזאורים ענקיים.

הדינוזאורים מוצאים את מותם באסון טבע שנגרם מפגיעת אסטרואיד. מתוך ההריסות עלו הציפורים – והמציאו את עצמן מחדש כשושלת המונה 10,000 מינים שונים.

היונקים, שהשתחררו מצילם של הדינוזאורים, יצאו ממקומם בתחתית הסולם והפכו לכוח גלובלי – עם יכולות הסתגלות ששינו את המצב ואפשרו להם לכבוש את היבשה, הים והאוויר.

עם הפשרתו של עידן הקרח התעלו בני האדם מעל לשאר המינים – אבל האפשרות של הכחדה המונית שישית במספר מטילה צל כבד על העתיד: האם כושר ההמצאה שלנו מוביל למפלתנו?