ויולט אברגרדן

מייג'ור גילברט מבקש מהודג'ינס לשמור על ויולט, והודג'ינס משחרר אותה מבית החולים. הם פוגשים את קרובי משפחתו של גילברט, והוא מציע לה עבודה.

ויולט מנסה להתרגל לעבודתה החדשה: היא צריכה ללמוד להקליד, ועמיתיה לעבודה אינם בטוחים שיש לה את המזג המתאים לכתיבת מכתבים.

ויולט נרשמת לקורס הכשרת בובות ומתיידדת עם לוקוליה, בת כיתתה שמטפלת באחיה ששב הביתה מהמלחמה.

אייריס חוזרת לכפר מולדתה למשימה מיוחדת, וויולט מתלווה אליה. מסיבת יום ההולדת של אייריס גורמת לה להתווכח עם משפחתה.

הנסיכה שרלוט נדרשת לקיים חליפת מכתבים פומבייים עם ארוסהּ, ועל ויולט מוטל לכתוב את המכתבים עבור הנסיכה.

ויולט נוסעת לאסטראה כדי לעבוד עם מתעתקים שעוסקים בהעתקת כתבי יד שניזוקו. עברו של לאון, השותף שלה, אינו שונה משלה.

מחזאי שסובל ממחסום כתיבה ומעבר טראגי מזמן את ויולט אל ארץ ג'נטריקס כדי שתעזור לו לסיים תסריט. שניהם לומדים על עצב ועל אבל.

ויולט מגלה שמייג'ור גילברט הוכרז כנעדר בקרב, אבל בני משפחתו חושבים שמת. היא לא מצליחה להתמודד עם החדשות ונזכרת במלחמה.

ויולט פורשת מעבודתה שבורת לב ותוהה אם בכלל יש לה זכות להיות בובת זיכרון אוטומטית. ואז מגיע לידיה מכתב.

ויולט נוסעת לאחוזה כפרית כדי לכתוב מכתב עבור אלמנת מלחמה החולה במחלה קשה, אבל אן, בתה של האלמנה, מתנגדת לנוכחותה של ויולט.