שלום, שנות העשרים שלי!

ג'ין-מיונג מתרגשת כשהיא רואה ששותפותיה לדירה באו לאסוף אותה מנמל התעופה, אבל, משום מה, לא נראה שהן שמחות לראות אותה.

בעלת הבית שלהן דוחקת בהן למצוא מהר שותפה חדשה לדירה, ולרביעיית בל אפוק אין ברירה אלא להוריד את הסטנדרטים שלהן... מאוד.

און-ג'ה ויה-און מנסות להתמודד עם הלחץ שהסמסטר החדש מביא עמו, וג'י-וון עליזה ושמחה כרגיל, אבל משהו כל הזמן מטריד אותה.

ג'י-וון, יה-און ואון-ג'ה שבות הביתה ומוצאות גבר זר בשירותים שלהן. כולן נבהלות, אבל נראה שהטראומה של ג'ו און גדולה במיוחד.

ג'ו און מתקשה להגדיר את מערכת היחסים שלה עם יה-ג'י, ואון-ג'ה מחפשת נואשות דרך לבטל את ההודעה ששלחה בטעות אל ג'ונג-יאול.

יה-און מלמדת את הבנות טריקים שיעזרו להן לכבוש את לבם של הבנים. ג'י-וון משתמשת בהם על סונג-מין כדי לשכנע אותו לעזור לה להשיב את זיכרונותיה האבודים.

יה-און חושדת שהו-צ'אנג קוואן הוא זה ששלח לה את הודעת הטקסט המטרידה ומגייסת את ג'י-וון לברר איזה מין טיפוס הוא.

השותפות מקבלות את החדשות המטרידות על האקס של יה-און מעורכת הדין שלה, ומזכירות לעצמן שעליהן להיות זהירות במיוחד מעתה והלאה.

יה-און משוכנעת שהמכתב מיועד אליה. ג'י-וון, און-ג'ה וג'ו-און מבקרות בחנות הספרים כדי לברר למי שייך הספר שהכיל את המכתב.

כשהחברות לא מצליחות לנחם את יה-און, יי-נה קופצת לביקור מפתיע ונחלצת לעזרה. היא גם שופכת אור על מקורו של המכתב הוורוד.